האם דיאטות היום בריאות יותר מאשר לפני 30 שנה?

האם דיאטה היום באמת בריאה יותר מאשר לפני 30 שנה?

איפשהו בתחילת שנות התשעים, "לעשות דיאטה" היה פרויקט קצר טווח: לפני החתונה, אחרי החגים, לקראת הקיץ. דפים מצהיבים עם טבלאות קלוריות, יוגורט 0%, הרבה אורז לבן ועוף בגריל. אם היית שואלת מישהי במשרד "איך הדיאטה?", היא הייתה מוציאה דף מקופל מארנק הניילון ומסבירה לך מה מותר היום ומה אסור, כאילו מדובר בפקודת צבא.

שלושה עשורים קדימה, המילה דיאטה נראית כמעט מיושנת, אבל בפועל היא נמצאת בכל מקום: בסטוריז של אינסטגרם, ברכיבים הזעירים שעל גב האריזה, באפליקציות שמסמנות לנו באדום כל נשנוש לילה. לכאורה, אנחנו בעולם הרבה יותר מודע, הרבה יותר מדיד. אבל השאלה שמרחפת מעל כל זה היא פשוטה מאוד, אולי פשוטה מדי: האם דיאטות היום באמת בריאות יותר מאשר לפני 30 שנה?

מה בכלל השתנה בעולם ה"דיאטה" מאז?

לפני 30 שנה, דיאטה הייתה בעיקר עניין של פחות: פחות שומן, פחות קלוריות, פחות לחם. לא דיברו הרבה על איכות. שומן הוצג כאויב העם, פחמימות כמשהו די תמים, וחלבון היה סוג של מובן מאליו – לא גיבור, לא רע. העולם לא דיבר עדיין על "דיאטה ים תיכונית", "דיאטה דלת פחמימות" או "תזונה מבוססת מחקר". היה דיאטנית של קופת חולים, והיו כמה ספרי דיאטה שהועברו בין חברות.

היום, דיאטה בריאה היא לכאורה מוצר הרבה יותר מתוחכם: אנחנו קוראים מחקרים, נתקלים במונחים כמו "מדד גליקמי", "חיידקי מעי", "שומנים חד-בלתי-רוויים". יש דיאטות שמבטיחות לא רק ירידה במשקל, אלא "איזון הורמונלי", "ניקוי רעלים", "אנרגיה לאורך היום" – כאילו התזונה שלנו היא מערכת הפעלה שצריך לעדכן לגרסה 2.0.

אבל עם כל ההתקדמות הזאת, הציבור עדיין מבולבל. המידע זמין, אולי יותר מדי זמין, והגבול בין דיאטה מבוססת מחקר לבין דיאטת טרנד באינסטגרם הולך ומטשטש.

דיאטה אז והיום: לא רק קלוריות, אלא גם קונטקסט

כדי להבין אם דיאטות היום בריאות יותר, צריך לשים רגע את הקלוריות בצד ולהסתכל על התמונה הרחבה: איך אנחנו חיים, איך אנחנו עובדים, מה אנחנו אוכלים בלי לשים לב בכלל. לפני 30 שנה, לא היה וולט. לא הייתה אפליקציה ששומרת את כרטיס האשראי שלך ומאפשרת לך להזמין המבורגר מרופד בגבינה בשעת לילה מאוחרת, בלי לקום מהספה. מצד שני, גם לא היה סופרפוד בכל פינה, ולא חטיפי חלבון שנראים כמו שוקולד אבל משווקים כ"מזון ספורט".

במובן מסוים, הסביבה התזונתית של היום יותר קיצונית: מצד אחד תעשיית ג'אנק פוד שמגיעה עד הדלת; מצד שני, תרבות של "לנקות את הגוף", דיאטות קיצוניות ודימוי גוף שמתוחזק על ידי פילטרים ואלגוריתמים. דיאטה בריאה, אם כן, כבר לא רק תפריט – היא מאבק יומיומי מול העולם שאנחנו חיים בו.

המדע התקדם. השוק – לא תמיד

אם מסתכלים על הידע התזונתי, אין ספק שהיום אנחנו מבינים הרבה יותר: אנחנו יודעים ששומן זה לא מילה גסה, שהשטן האמיתי נמצא לרוב בשילוב של סוכר מעובד ושומן טראנס, שאנחנו צריכים חלבון בכמות מספקת, ושדיאטה מבוססת מזון מלא (ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים) כמעט תמיד תנצח דיאטה שמבוססת על מוצרים מעובדים דלי קלוריות.

אבל העולם המסחרי למד את החוקים החדשים מהר מאוד, אולי מהר מדי. כך נולדו מוצרים עם כותרות כמו "דיאט", "לייט", "ללא סוכר" – אבל עם רשימת רכיבים באורך מגילה. במקום שומן הוסיפו מייצבים, במקום סוכר הוסיפו ממתיקים, במקום אוכל אמיתי קיבלנו הרבה מאוד "כמעט". דיאטה דלת קלוריות שנשענת על מוצרים כאלו אולי תעזור בטווח קצר, אבל ברמת הבריאות – הסיפור מורכב יותר.

מה בעצם נחשב היום "דיאטה בריאה"?

קצת אירוני, אבל היום יותר ויותר אנשי מקצוע בכלל נמנעים מהמילה דיאטה. הם מדברים על "תזונה", על "אורח חיים". דיאטה בריאה במובן המודרני היא לא רק מספרים – אלא גם תחושה: איך את קמה בבוקר, האם יש לך אנרגיה, מה היחסים שלך עם אוכל. האם את חיה עם דיאטה, או תחת דיאטה.

דיאטות כמו דיאטה ים תיכונית, דיאטה מבוססת צמחי, או דיאטה דלת פחמימות (כשהיא נעשית בצורה מאוזנת ולא כקרנבל של בשר מעובד), מציעות כבר לא רק ירידה במשקל, אלא גם הפחתת סיכון למחלות כרוניות. וזה הבדל גדול מאוד לעומת הדיאטות של פעם, שהתמקדו בעיקר ב"להיכנס לג'ינס" ולא בסטטיסטיקה של בריאות לטווח הארוך.

אז כן, יש פה שיפור. אבל הוא לא אוטומטי

באיזשהו אופן, הקרקע היום הרבה יותר פוריה לדיאטה בריאה באמת: יש גישה לירקות ופירות כל השנה, מודעות לשומנים טובים, יותר חלבונים נגישים, ידע עצום ברשת. אבל זה לא אומר שהדיאטות שכולנו עושים אכן בריאות יותר. עם עודף מידע מגיע גם עודף רעש, ופה מתחילות הבעיות.

דיאטה בעידן הרשתות: בין פוסטים למחקרים

אם ב-1995 המקור העיקרי למידע על דיאטה היה רופא המשפחה, הדיאטנית או כתבה בעיתון של שבת, ב-2025 המקורות הם אינסופיים: טיקטוק, קבוצות פייסבוק, בלוגים, פודקאסטים, ו"גורו תזונה" שנולד אתמול. מצד אחד, זה דמוקרטי. מצד שני, זה גם כאוטי.

דיאטות היום מתלבשות על טרנדים טכנולוגיים: אפליקציות ספירת קלוריות, שעוני כושר שמודדים דופק, צמידים שמתריעים כשלא זזנו. יש לנו דוחות יומיים על כמה צעדנו, כמה שרפנו, כמה חרגנו. לכאורה – שליטה מלאה. אבל מי שחי עם האפליקציות האלה מכיר גם את הצד האפל: כשהמסך אומר "חרגת ב-400 קלוריות", זה לא רק מספר, זה משפט שמפעיל אשמה.

דיאטה בריאה אמורה לעזור לנו לחיות טוב יותר, לא להפוך אותנו לסטטיסטיקאים כפייתיים. כאן, אגב, אפשר לטעון שבמובן הפסיכולוגי, דיאטות היום לפעמים פחות בריאות מבעבר: כי הן חודרות עמוק יותר לתודעה, לשפה, למעקב העצמי.

ומה קורה בישראל? דיאטה כחלק מהתרבות המקומית

בישראל, דיאטה תמיד הייתה חלק מהשיח. "אחרי החגים אני בדיאטה" הוא משפט לאומי. אבל משהו השתנה: בעבר זה היה כמעט בדיחה, היום זו כבר שיחה רצינית יותר. יש כאן תרבות אוכל חזקה – פלאפל, בורקס, פיצוחים, על האש – לצד מודעות הולכת וגוברת ליתרונות של דיאטה ים תיכונית: הרבה ירקות, שמן זית, קטניות, דגים.

מצד אחד, קל יותר מתמיד לאכול בריא: כמעט בכל סופר יש חומוס טוב, טחינה, ירקות חתוכים, חלבון מהצומח, תחליפי בשר. מצד שני, יש גם גודש של מאפים, משקאות ממותקים, מבצעים על "שניים במשהו". וזה עוד לפני שהזכרנו את תרבות המשלוחים.

דיאטה בישראל 2025 היא סוג של מלחמת גרילה: מצד אחד המשפחה, החגים, האירועים. מצד שני, האפליקציה שמסכמת לך את היום ואומרת, כמעט בלחש: "אפשר היה אחרת".

השוואה ממבט על: אז והיום

כדי לעשות סדר, שווה לעצור לרגע ולהסתכל על ההבדלים העיקריים בין דיאטות של פעם לדיאטות של היום. זו לא אמת מוחלטת, כן? יותר מפת דרכים שתעזור להבין איפה הרווחנו ואיפה קצת הלכנו לאיבוד.

שאלות ותשובות על דיאטה במאה ה-21

שאלה: אז דיאטות של היום הן כן יותר בריאות?

תשובה: תלוי איזו דיאטה. אם אנחנו מדברים על דיאטה שמבוססת על אוכל אמיתי, הרבה ירקות, דגנים מלאים, חלבון איכותי ושומנים טובים – אז כן, יש היום מודלים הרבה יותר בריאים מאשר תפריטי 800 קלוריות על בסיס גבינה לבנה ותפוח. אבל אם מדובר בדיאטה קיצונית, שמסתמכת על שייקים, אבקות, או רעיונות כמו "לא לאכול אחרי השעה X" בלי להתייחס למה שאוכלים לפני – זה כבר סיפור אחר.

שאלה: מה לגבי דיאטה דלת פחמימות או קטוגנית?

תשובה: דיאטה דלת פחמימות יכולה להיות בריאה, אם היא נעשית בחוכמה – עם דגש על ירקות, שומנים איכותיים, חלבון טוב, ופחות על נקניקים וגבינות מעובדות. דיאטה קטוגנית היא כבר מודל הרבה יותר קיצוני, שלא תמיד מתאים לכולם, ולפעמים דורש ליווי מקצועי צמוד. חשוב לזכור: הצלחה של דיאטה לא נמדדת רק במה שקורה אחרי חודש, אלא גם אחרי שנתיים.

שאלה: האם אפליקציות מעקב אחרי דיאטה עוזרות או מזיקות?

תשובה: כמו כל כלי טכנולוגי – זה תלוי איך משתמשים בו. עבור חלק מהאנשים, מעקב יומי אחרי מה שהם אוכלים נותן תחושת שליטה ועוזר לעשות שינוי. עבור אחרים, זה עלול להפוך לאובססיה, לפגוע ביחסים עם אוכל ולהפוך כל ארוחה לחישוב מתמטי. אפשר להגיד בזהירות: דיאטה בריאה לא אמורה לגרום לך לפחד משורת נתונים נוספת באפליקציה.

שאלה: ילדים ובני נוער – האם הדיאטות של היום מסוכנות יותר עבורם?

תשובה: כאן האזעקה צריכה להיות חזקה. ילדים ובני נוער נחשפים היום לשיח אינסופי על גוף, על דיאטה, על "מזון טוב" ו"מזון רע". הדיאטות הקיצוניות, במיוחד כאלה שמגיעות מאינסטגרם או טיקטוק, יכולות להיות מסוכנות מאוד בגיל הזה. אם פעם ילדה הייתה רואה דיאטה במוסף סוף שבוע של ההורים, היום היא רואה סרטון כל 10 שניות. האחריות שלנו כמבוגרים – לשים פילטר אנושי מעל הפילטרים הדיגיטליים.

האם אפשר בכלל לדבר על "דיאטה בריאה" אחת?

אולי אחת ההתקדמויות הגדולות של השנים האחרונות היא ההבנה שאין דיאטה אחת שמתאימה לכולם. הגוף שלנו, כמו הטעם המוזיקלי שלנו, שונה מאדם לאדם. מה שעובד על חבר אחד יכול להיות אסון עבור אחר. דיאטה מבוססת תפריט אחיד לכולם – זה מודל מאוד של שנות התשעים. דיאטה מותאמת אישית, שמתחשבת בהרגלים, ברקע הבריאותי, אפילו בגנטיקה – זו השיחה של היום.

מצד שני, יש עקרונות די אוניברסליים לגבי דיאטה בריאה: פחות אוכל אולטרה-מעובד, יותר מזון מלא; פחות שתייה מתוקה, יותר מים; פחות אוכל "על הדרך", יותר ארוחות שמתיישבים אליהן. זה אולי נשמע בסיסי, כמעט משעמם, אבל לפעמים האמת הפשוטה הזאת מציעה בסיס הרבה יותר בריא מכל דיאטה טרנדית.

זווית אישית קטנה: למה דיאטה כבר לא "פרויקט"

אם מנסים לרגע להסתכל על זה לא כעיתונאים אלא כבני אדם, אפשר לשים לב לשינוי מעניין: פעם דיאטה הייתה מין פרויקט עם התחלה וסוף. היה יעד, הייתה תקופה, הייתה משמעת, ואז – חזרה לשגרה. היום, יותר ויותר אנשים מבינים שאין חזרה אמיתית לשגרה. יש רק שגרה אחרת.

דיאטה בריאה, במובן המודרני, היא לא פרויקט שאתה "עליו" או "לא עליו". היא מערכת יחסים מתמשכת עם הגוף שלך, עם המטבח שלך, עם היום-יום שלך. כן, זה נשמע קצת רוחני, אבל כשמתקלפים המספרים והטבלאות, זה מה שנשאר.

תובנות פרקטיות – בלי להיות רשימת "טיפים"

במקום לתת "עשר עצות לזה" או "חמישה צעדים לזה", אפשר להציע כמה מחשבות שמלוות את כל הסיפור הזה של דיאטה היום מול דיאטה פעם:

ראשית, אם דיאטה גורמת לך להיות עסוק/ה כל היום באוכל, אולי היא פחות בריאה ממה שהיא נראית על הנייר. שנית, אם דיאטה מסתמכת על מוצרי "דיאט" מלאכותיים, והיא כמעט לא כוללת ירקות, פירות, קטניות ומזון אמיתי – היא כנראה לא הבחירה האופטימלית לבריאות.

ושלישית, אם דיאטה לא לוקחת בחשבון את החיים האמיתיים שלך: המשפחה, העבודה, התקציב, הקצב – היא אולי תעבוד לשבועיים, ותתנפץ על המציאות בשבוע השלישי. במובן הזה, אפשר להגיד שדיאטה בריאה היא כזו שמצליחה לשרוד את יום ראשון בבוקר, את יום חמישי בערב, ואת "בוא נזמין משהו" של שבת.

אז… יותר בריא היום, או שפשוט יותר מורכב?

אם צריך לענות על השאלה המקורית – האם דיאטות היום בריאות יותר מאשר לפני 30 שנה – התשובה, באופן מעט מתסכל, היא: גם וגם.

כן – כי יש לנו יותר ידע, יותר מודלים תזונתיים מבוססי מחקר, יותר גישה למזון איכותי, יותר הבנה על הקשר בין אוכל ובריאות. אפשר לבנות היום דיאטה בריאה, מאוזנת, שמתחשבת בגוף, בנפש ובחיים עצמם – משהו שהיה הרבה פחות זמין למי שחיפשו "דיאטה" בשנות התשעים.

ולא – כי יש גם יותר בלבול, יותר טרנדים, יותר לחץ חברתי, יותר מסרים סותרים. עם כל המידע שיש לנו, לא מעט אנשים עדיין מוצאים את עצמם עוברים מדיאטה לדיאטה, בין אפליקציה לאפליקציה, עם תחושת כישלון שמלווה כל "סטייה" מהתוכנית.

מחשבה אחרונה: אולי כדאי לדבר פחות על דיאטה, ויותר על חיים

יש משהו כמעט אירוני בזה שאנחנו חיים בעידן הכי טכנולוגי, הכי מחובר, הכי מודע מבחינת דיאטה – ועדיין מתקשים לאכול פשוט ובריא. אולי המהלך הבא, אחרי כל הדיאטות, הוא לא עוד שיטה ולא עוד אפליקציה, אלא דווקא חזרה לעקרונות מאוד לא חדשניים: אוכל אמיתי, הקשבה לגוף, קצת פחות שיפוטיות.

דיאטה, בסופו של דבר, היא רק מילה. מאחורי המילה הזאת יש חיים שלמים: ארוחות משפחתיות, קפה עם חברים, נשנוש מול מסך, סיר מרק באמצע חורף. אם הדיאטה שאנחנו בוחרים מצליחה להשתלב בכל אלה בלי לפרק אותם, אם היא נותנת לנו יותר חופש מאשר הגבלות – אפשר אולי להגיד בזהירות שזו דיאטה בריאה. לא רק יותר בריאה מבעבר, אלא גם יותר אנושית.