מה מצא המחקר הגדול שפורסם בארצות הברית?
חוקרים ניתחו נתונים של יותר מ־263 אלף משתתפים במחקר NIH-AARP. הם השוו דיווח על הרגלי שתייה בשנים 1995–1996 לדיווח מאוחר יותר על אבחנת דיכאון. המאמר המקורי מצא קשר בין צריכה תכופה של משקאות קלים לבין דיווח על דיכאון, גם בניתוח של משקאות דיאט. הרגלי השתייה והאבחנה דווחו על ידי המשתתפים, והמחקר לא הקצה אנשים אקראית למשקאות שונים.
מחקר תצפיתי נוסף בקנדה מצא קשר בין שימוש במשקאות דיאט או בממתיקים לבין דיכאון בקרב משתתפים בגיל 35–69. ממצאים דומים אינם מבטלים אפשרויות אחרות: מצב נפשי קיים יכול להשפיע על בחירת מזון ומשקה, וגם שינה, מחלות רקע, הרגלי תזונה וגורמים חברתיים עשויים להשפיע על שני הצדדים של הקשר.
מה לא הוכח?
לא הוכח שממתיק מסוים הוא הגורם לדיכאון, שוויתור על משקה דיאט הוא טיפול בדיכאון, או שכל מי ששותה אותו נמצא בסיכון אישי גבוה. גם השוואה בין משקה דיאט למשקה ממותק בסוכר שונה מהשוואה למים. כדי לבדוק סיבתיות, דרושים מחקרים שמתמודדים היטב עם הבדלים מוקדמים בין אנשים ועם שינוי הרגלים לאורך זמן.
איך להשתמש במידע ביום יום?
אפשר לבחור מים או משקאות לא ממותקים כמשקאות שגרתיים, ולבחון את איכות התזונה הכוללת בלי לפחד ממשקה יחיד. אם יש ירידה במצב הרוח, אובדן עניין או תסמינים שמפריעים לתפקוד, חשוב לפנות להערכה מקצועית. שינוי תפריט אינו תחליף לטיפול נפשי או רפואי.
למידע משלים ראו את המדריך לממתיקים ללא סוכר ואת הכתבה על תזונה ומצב הרוח. בשני הנושאים יש להפריד בין כותרת על קשר סטטיסטי לבין המלצה טיפולית.
