הגבלת קלוריות ואריכות ימים: מה הוכח בבני אדם?

האם אכילה של פחות קלוריות יכולה להאריך חיים? מחקרים בבעלי חיים עוררו את השאלה, ובמחקרים בבני אדם נצפו שינויים בחלק ממדדי הבריאות. עם זאת, המכון הלאומי להזדקנות בארצות הברית מדגיש שאין נתונים שמוכיחים שהגבלת קלוריות מאריכה את חיי האדם. שיפור במדד מעבדה אינו זהה להוכחת תוחלת חיים ארוכה יותר.

מה נבדק במחקר CALERIE?

בניסוי CALERIE נבדקו מבוגרים בריאים במשך שנתיים. החוקרים ביקשו לבדוק הגבלה מתונה של צריכת האנרגיה ומדדו בין השאר לחץ דם, שומני דם ומדדים מטבוליים. חלק מהמדדים השתפרו בקבוצת ההתערבות, אך הניסוי לא נמשך מספיק זמן כדי לבדוק אם המשתתפים חיו יותר שנים. סקירת המכון הלאומי להזדקנות מדגישה שעדיין אין נתונים על הקשר בין הגבלת קלוריות לתוחלת החיים בבני אדם. גם שיעור ההפחתה שהושג בפועל לא היה זהה תמיד ליעד שנקבע.

למי התוצאות אינן מתאימות אוטומטית?

המשתתפים היו קבוצה מוגדרת של מבוגרים ללא השמנה. אין להסיק מהניסוי שהפחתת קלוריות מתאימה לילדים, לנשים בהריון, לאנשים בתת משקל, למי שמתמודדים עם הפרעת אכילה או לכל אדם עם מחלה כרונית. הגבלה לא מתוכננת עלולה לפגוע בצריכת חלבון ורכיבים חיוניים. בגיל מבוגר במיוחד חשוב לשמור גם על מסת שריר ותפקוד.

האם כדאי ״לאכול פחות״?

מי שמעוניינים לרדת במשקל או לשפר מדדים רפואיים יכולים לבנות תוכנית עם הצוות המטפל או עם דיאטנית, בהתאם לצורך. המטרה אינה רעב קבוע או תפריט קיצוני, אלא שגרה שמאפשרת תזונה מגוונת, תנועה ושינה. התועלת של דפוס אכילה מאוזן אינה תלויה בהבטחה לחיים ארוכים יותר. אם כבר נוטלים תרופות לסוכרת או מתמודדים עם מצב רפואי אחר, שינוי משמעותי בצריכה מחייב התאמה.

מה ההבדל בין הגבלת קלוריות לצום לסירוגין?

הגבלת קלוריות עוסקת בכמות האנרגיה; צום לסירוגין עוסק בשעות האכילה. אפשר ליישם כל אחד מהם בדרכים שונות, ולכן אי אפשר להעביר תוצאות ממחקר אחד לאחר בלי לבדוק מה נעשה בפועל. ראו את הכתבה על צום לסירוגין ומחקרי תמותה ואת המדריך לירידה במשקל לאורך זמן.