IBS ותזונה: הפחתת עמילן וסוכר מול דיאטת FODMAP

תסמונת המעי הרגיש, IBS, יכולה לכלול כאבי בטן ושינוי ביציאות. אין תפריט אחד שמתאים לכולם, והפחתת קבוצות מזון רבות עלולה להקשות על החיים ולפגוע במגוון התזונתי. לכן כדאי להבין מה נבדק במחקרים לפני שמנסים דיאטה מגבילה.

מה הראה המחקר שהשווה בין הגישות?

ניסוי אקראי ב־155 אנשים עם IBS השווה במשך ארבעה שבועות תפריט מופחת עמילן וסוכרוז עם תפריט דל FODMAP. שיעורי ההקלה בתסמינים היו דומים לפי יעד המחקר. זהו ממצא מעודד לגבי אפשרות נוספת, אך הוא אינו מוכיח ששתי השיטות יעילות באותה מידה לכל אדם או שהשפעתן נמשכת לאורך שנים. המחקר גם אינו תומך בהפחתה גורפת של כל הפחמימות.

מהי דיאטת FODMAP בפועל?

אוניברסיטת מונאש מתארת אותה כתהליך בשלושה שלבים: הפחתה זמנית, החזרה מדורגת והתאמה אישית. המטרה היא לזהות אילו מזונות מעוררים תסמינים, ולא להישאר תמיד עם רשימת איסורים ארוכה. יש הבדל בין דיאטה דלת FODMAP לבין הימנעות מוחלטת מגלוטן או ממוצרי חלב.

האם כדאי לנסות להפחית סוכר ועמילן?

אפשר לדון באפשרות עם דיאטנית שמכירה IBS, במיוחד אם השיטה הקודמת הייתה קשה לביצוע. חשוב לתעד תסמינים, לשמור על צריכת אנרגיה ורכיבים חיוניים ולבדוק האם יש מצבים רפואיים אחרים שמסבירים את התסמינים. דימום, ירידה לא מוסברת במשקל או תסמינים חדשים ומחמירים דורשים בירור רפואי.

מהו הצעד הראשון?

לפני הגבלה משמעותית, רשמו כמה ימים מה אכלתם, מתי הופיעו תסמינים ומה עוד השתנה, כמו לחץ נפשי או תרופות. כך קל יותר לבחור התערבות ממוקדת. לרעיונות לתפריט מגוון ראו את המדריך לתזונה נכונה בשגרה ואת המדריך לקטניות; התאימו קטניות לסבילות האישית.